נדל"ן בירידה - מגמה חיובית או התפוצצות הבועה?

בעשור האחרון נדמה שישנה עלייה חסרת מעצורים במחירי הדירות - בשנת 2007 מחיר דירת 4 חדרים עמד בממוצע על 804,000 ש"ח ואילו בסוף שנת 2016 המחיר הממוצע עלה ב-90 אחוזים ל-1,532,000 ש"ח. עם זאת, השכר הממוצע במשק בשנת 2007 עמד על 7,445 ש"ח והיום הוא עומד על 9,543 ש"ח, כלומר עלייה של קצת פחות מ-30 אחוזים.

המחירים האמירו בצורה תלולה כזו מכיוון שבנוסף על חוסר השמשת הקרקעות והבנייה האיטית באזורים מרכזיים, אנשים לא הפסיקו לרכוש דירות. אולם לאחרונה נרשמה נפילה קלה, לא ירידה זמנית, אלא נפילה של ממש. בפריפריה נרשמו עליות מרשימות בקניית בתים אך עם זאת, בערים המרכזיות נרשמו ירידות משמעותיות. מ-21 אחוזים פחות רכישות בחיפה ועד ל-69 אחוזים פחות בהרצליה (לעומת הרבעון השני אשתקד). עד כה נרשמה ירידה של 13 אחוזים מהתקופה המקבילה בשנה שעברה וזהו דבר לא רגיל אחרי שנים רבות של קניה במחירים שלא מפסיקים לטפס.

                                                                      

כרגע המגמה דוהרת מטה ואנו בפתחה של תקופת החגים. אם יירשמו ירידות חדות או אפילו חלקיות לאחר תקופה זו, יהיה אפשר להכריז רשמית על שנת 2017 כאחת השנים הפחות רווחיות בענף הנדל"ן בעשור האחרון ומכאן ישנן שני דרכים - התפוצצות או ירידה חלקה.

אם הממשלה תצליח לממש ולאפשר בניה של בתים במחירים המתאימים גם לקבלן וגם לשוק, לא תהיה התפוצצות והירידה במחירים תהיה הדרגתית, אך אם הממשלה תאפשר למצב הנוכחי להמשיך להתקיים, הטרנד הקיים יגדל ולא יהיה אפשר לבלום אותו, מה שיביא לקריסה בתחום.

דובר רבות על "מחיר למשתכן", על הכנסת דירות חדשות במחירים שפויים עבור אוכלוסייה מתקשה וזוגות צעירים אך לא נדמה שנעשה הרבה בנושא. בניה בכמות נמוכה, מכרזים מפוקפקים ובעיקר תחושת קיפאון כללי וחוסר מעש. בסופו של דבר השוק יעשה את שלו, עלייה או ירידה, אך בקצב הזה נדמה שהקריסה היא רק עניין של זמן.