200 ימי טראפ - דברים שרואים מכאן

בחודש ינואר האחרון חוותה ארצות הברית מערכה פוליטית שלא נראתה כמוה זה שנים רבות, בעקבות ניצחונו של המיליארדר הניו יורקי, דונאלד טראמפ, על פני מי שכבר הוכתרה לנשיאות בסקרים, הילארי קלינטון.

בתום שתי קדנציות של הנשיא לשעבר ברק אובמה, מחנה הימין בישראל כבר החל בחגיגות לנוכח ניצחונו של טראמפ והבטיח שמדובר בנשיא חם יותר, "אחד משלנו".

כבר במהלך מערכת הבחירות, האמירות השנויות במחלוקת של טראמפ סוקרו לילות כימים ועוררו שיח ציבורי אמוציונלי ברחבי העולם כולו.
גם שיטת הבחירות בארצות הברית הפכה לשיחת היום, שכן טראמפ הביס את קלינטון מבחינה אלקטורלית, אך באשר לכמות האזרחים שהצביעו, למעשה הפסיד בכשלושה מיליון קולות.

עכשיו כשאנו נמצאים יותר מ-200 ימים לכהונתו של טראמפ, מה הם הכותרות הגדולות מכהונתו?

החומה
אחת ההבטחות הגדולות של דונאלד טראמפ במהלך קמפיין הבחירות שלו הייתה להקים חומה בגבול בין ארה"ב למקסיקו, ויותר מכך, הוא הבטיח שמקסיקו תהיה זו שתשלם על בנייתה. הבטחה זו העלתה ספקות רבות באשר לשאלה איך יצליח לשכנע את השכנה מדרום לבנות את החומה, וכן שאלה חברתית-מוסרית: מי בכלל בונה חומה אל מול מדינה ידידותית?.
טראמפ דיבר אל רגשותיהם של האזרחים שהרגישו שהמקסיקנים גוזלים מהם את פרנסתם והרגישו שהשלטון הקודם לא עשה מספיק בכדי לעצור את כניסתם של המהגרים הלא חוקיים.
עלו מספר הצעות למימון בניית החומה, לרבות הגדלת מס המכס ל-20 אחוז על סחורות הנכנסות ממקסיקו, אך מהלך שכזה לא רק שהיה מעיב על היחסים עם מקסיקו אלא גם מגדיל באופן משמעותי את יוקר המחיה בארה"ב וגורם ללא מעט אנשים לאבד את מקום עבודתם.
עד כה נשמעו הבטחות רבות בנושא, אך בפועל לא הרבה נעשה. נשיא מקסיקו, אנריקה נייטו, כבר ביטל בבוז את רעיון מימון החומה וטראמפ איננו מצליח להשיג את המימון שרצה לבנייתה.

בשיחת טלפון שהודלפה לתקשורת בין נשיאי שתי המדינות, אמר טראמפ: "אני חייב שמקסיקו תשלם עבור החומה, אני מדבר על זה כבר שנתיים". לאחר שנייטו סירב בתוקף לבקשה, הוסיף טראמפ: "זה הולך להרוג אותי".

אך לא רק ממקסיקו ניסה טראמפ להשיג מימון. במהלך חודש מאי, כאשר הוצע התקציב השנתי של הנשיא, טראמפ ביקש העלאה של 1.6 מיליארד דולר בתקציב הגנת הגבולות למען התחלת בניית החומה (זאת לאחר שבחודש מרץ ביקש מיליארד דולר יותר) אך סורב.

יש לציין שגם אם היה מאושר התקציב לחומה, הוא לא היה מספיק לבנייה רצינית, שכן הערכות מדברות שהתקציב היה מספיק לבניה של 51 ק"מ בלבד, בעוד שהגבול מתפרס על פני 3200 ק"מ.

"הקץ לאובמה -קר" 
חוק "הגנת החולה וטיפול בר השגה" או בכינויו "אובמה-קר" יצר מתיחות רבה ובלבול רב כבר מיום העלתו אל הסנאט בפעם הראשונה, שכן ארה"ב היא מדינה שאין בה ביטוח בריאות מקיף כמו במדינות רבות ולמעשה, אזרחיה מסתמכים על ביטוח פרטי או על ביטוח שמובטח ממקום העבודה.
לפני מספר שנים, הנשיא לשעבר ברק אובמה, נתן לסנאט לנסח את כל הפרטים הקטנים בחוק אך יצר להם מסגרת לעבוד בה, הרעיון: ביטוח בריאות בר השגה לכל אזרח אמריקני ללא יוצא מן הכלל, החוק כולל בתוכו את האיסור לסרב לאזרחים אשר שחולים במחלה כל שהיא,שכן עד כה היה ניתן לסרב ללקוח אם היה לו אפילו היסטוריה עם מחלות מסוימות, בנוסף גרר אחריו את כל המעסיקים למצב שבו הם משלמים עבור עובדיהם על ביטוח בריאות או מעלים להם את השכר למצב שבו יוכלו לרכוש ביטוח בריאות, בנוסף הוסיף ביטוח בריאות אשר מוצע על ידי המדינה לכל האזרחים אשר אין באפשרותם לשלם על ביטוחי בריאות חיצוניים, אך יש להגיד שהוא בעצמו שנוי במחלוקת מכיוון שגם הוא יקר ביותר ומגיע לכמה מאות דולרים בחודש כך שהשכבות הנמוכות לא באמת יוכלו ליהנות ממנו.
אך מכל זה הסעיף שנחשב לשנוי במחלוקת ביותר הוא סביב המס האישי על ביטוח הבריאות, המס מחייב למעשה כל אדם שאין לו ביטוח חיים מבחירה לשלם מס עבור ביטוח הבריאות הכללי, סעיף זה גרר אחריו מספר עתירות לבית המשפט העליון האמריקאי מכיוון שלדעת אזרחים רבים מס זה עובר על החוקה בכך שמכריח אותם למעשה לרכוש מוצר או להשתתף בפרויקט שאינם מעוניינים להשתתף בו ושזה מעשה אנטי דמוקרטי, אך רוב דחוק של 5 שופטים בעד אל מול 4 מנע מהפיכת החוק לאנטי חוקתי.
טראמפ ניגש לנושא בגישה שהרבה מאוד אמריקאים מאמינים בה - הגישה התחרותית, שעל פיה מה שצריך לעשות הוא לא לבנות מערכות מסורבלות שצריך לתקן כל הזמן, אלא לפתוח את השוק לכמה שיותר מתחרים.
טראמפ טוען שהבעיה היא שישנם יותר מידי מגבלות על שוק ביטוחי הבריאות ויותר מידי "קירות" בין מדינה למדינה וכאשר הביורוקרטיה לא תהיה כלכך שרירותית, יהיו כלכך הרבה חברות ביטוח שזה ייצור הצפה גם של חברות וגם של מבצעים שכן כל חברה תנסה להגדיל את גודל החברים בה וכך גם חברים עם עבר בריאותי בעייתי יהוו מטרה טובה.
עד כה, נדמה שהסנאט, שיש לציין שרובו רפובליקני, איננו מתלהב מהתכנית החדשה של טראמפ ועד כה לא אישר מתכונת אחת של התוכנית המחודשת שלו, דבר זה העלה גבות רבות עקב התנגדותם הנחרצת של הרפובליקנים לאובמה-קר והרבה טוענים שההתנגדויות לתוכנית של טראמפ נובעות ממניעים פוליטיים גרידא.

העברת השגרירויות לירושלים

בשנת 1995 הקונגרס האמריקני חוקק את חוק שגרירות ארה"ב בירושלים שקובע כי ירושלים צריכה להיות מוכרת כעיר הבירה של ישראל וכי יש להעביר את שגרירות ארה"ב ממקום משכנה בתל אביב - לירושלים, לא יאוחר ממאי 1999. החוק מקנה לנשיא האמריקני את האפשרות לדחות את ביצוע העברת השגרירות בחצי שנה בכל פעם.
למעשה, יותר משני עשורים, ארה"ב והעומדים בראשה, דוחים את עצם קיום החוק, והשגרירות נותרה בתל אביב.
במהלך מערכת הבחירות לנשיאות ארה"ב, קרא טראמפ לא פעם כי יעביר את השגרירות לירושלים ואף הדגיש שהמהלך נמצא בעדיפות גדולה מאוד מבחינתו. טרם נכנס לתפקיד, החלו אנשיו של הנשיא הנבחר ונציגי ממשל בישראל, לערוך בדיקות ראשונות להעברת השגרירות לירושלים.
מעט אחרי כניסתו של טראמפ לתפקיד, איימו בכירים ברשות הפלסטינית כי אם השגרירות האמריקנית אכן תועבר לירושלים, הדבר יצית את השטח ואף עלול להוביל למלחמה. בישראל מנגד, התבטאו גורמים בעד קידום המהלך. שר הביטחון, אביגדור ליברמן, אמר כי העברת השגרירות הוא אחד מבין כמה נושאים שרצוי שהממשלה בישראל וממשל טראמפ יגיעו להסכמה אודותיהם. גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הצהיר כי "ירושלים היא בירת ישראל וראוי שכל השגרירויות יהיו כאן. אני מאמין שבמהלך הזמן רובן יהיו כאן".
התפנית התרחשה בחודש מאי כאשר הודיע טראמפ על כוונתו להשתמש בסמכות שמעניק לו חוק ירושלים האמריקאי ולא להעביר את השגרירות לירושלים. מסיבות שאינן ידועות החליט טראמפ להימנע מהמהלך, וגם לאחר החלטתו אמר רק כי הוא "בוחן את הנושא".
בכיר בממשל האמריקאי הסביר את דחיית המהלך במסיבת עיתונאים והשיב לשאלת הכתבים: "זה לא שאלה של האם, אלא שאלה של מתי". בחודש אוגוסט, התבטא בנושא סגן נשיא ארה"ב, מייק פנס, בנאום בפני כינוס של ארגון CUFI – "נוצרים מאוחדים למען ישראל" שנערך בוושינגטון, ואמר כי הוא "מבטיח שיום יבוא והנשיא טראמפ יעביר את שגרירות ארה"ב מתל אביב לירושלים, לא מדובר רק באפשרות".
נכון להיום ניתן להסיק מהתנהלותו של טראמפ, כי הוא מעוניין בהעברת השגרירות, אך נדמה שלעת עתה הוא אינו יכול לקיים את הבטחת הבחירות שלו.
יש לציין כי גם נשיאים קודמים העלו הבטחות להעביר את השגרירות לירושלים אך כל אלה נזנחו עם הזמן.

טראמפ והתקשורת
כבר לפני שהחליט לרוץ לנשיאות ארה"ב, הופיע טראמפ פעמים רבות בתקשורת בשל היותו איש עסקים ססגוני, הוא שיחק בסרטים רבים בתפקיד עצמו וכיכב בתכנית המצליחה "המתמחה" אותה הנחה והפיק. לא היה זה מן הנמנע שבמהלך מערכת הבחירות, ייהנה טראמפ מהובלה משמעותית בנפח הסיקור התקשורתי על פני המתמודדים האחרים.
התקשורת נהנתה לסקר את קמפיין הבחירות יוצא הדופן של טראמפ שלווה לכל אורכו בהצהרות שנויות במחלוקת, התבטאויות מתלהמות והכפשות חוזרות ונשנות כלפי שאר המתמודדים והתקשורת עצמה.
ביום שלישי, 8 בנובמבר 2016 ניצח טראמפ בבחירות. הייתה זו הפעם החמישית בסך הכל בהיסטוריה האמריקנית שבה המועמד המנצח זכה בפחות קולות מהמועמד המפסיד.

הכתבה נכתבה על ידי תומר שלר וקובי צרפתי